הכרעת דין בתיק תו"ב 34882-04-10 - פסקדין

1.         כנגד הנאשמים הוגש כתב אישום המייחס להם עבירות של ביצוע עבודות הטעונות היתר במקרקעין, ללא היתר ובסטייה מהיתר, לפי סעיפים 145 (א) (2), 204 (א) ו- (ב) ו- 208 לחוק התכנון והבנייה התשכ"ה - 1965.

2.         בא כח הנאשמים טען טענת התיישנות כנגד כתב האישום ובא כח המאשימה הסכימה שעל העובדות שפורטו בסעיפים 1.2 עד 1.6 לכתב האישום עומדת לנאשמים טענת התיישנות כאמור בסעיף 149 (8) לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב] התשמ"ב -  1982 (להלן "החסד"פ). סעיף 150 לחסד"פ מורה שאם נתקבלה טענה מקדמית רשאי בית המשפט לתקן את כתב האישום או לבטל את האישום (וזאת להבדיל מזיכוי). לאור הסכמת הצדדים ב- 24.8.11 הוריתי על מחיקתם של סעיפים 1.2 עד 1.6 מכתב האישום. הסכמה הנ"ל לא איינה את כתב האישום כליל ונותר לדון בסעיף 1.1 לכתב האישום.

3.         לאחר התיקון האמור, עובדות כתב האישום צומצמו לדברים שלהלן  :

"1.        ביום 19.1.10 או בסמוך לכך נמצא כי במקרקעין הידועים כגוש 5650 חלקות 397 בישוב לפיד המצויים בתחום מרחב התכנון והבניה של הועדה המקומית לתכנון ולבנייה חבל מודיעין המסומנים בצבע אדום בתשריט המצ"ב כחלק בלתי נפרד מכתב האישום (להלן "המקרקעין"), בוצעו בלא היתר בנייה כדין, העבודות כמפורט להלן:

1.1        אי הריסת מחסן בניגוד להיתר מס' 20030410 מיום 17.8.04 מסומן בתשריט באות א'. "

4.         להלן העובדות שאינן שנויות במחלוקת :

א.         הנאשמים קיבלו היתר בניה מרשויות התכנון הרלבנטיות שמספרו 20030410 ביום 17.8.04  ואשר בו נקבע כדלקמן "מותר : תוספת לבית מגורים קיים + פרגולה + הריסה. שטח עיקרי 119.5 מ"ר". אלמנט ה-"הריסה" בהיתר מתייחס למחסן שמפורט בסעיף 1.1 לכתב האישום.

ב.         בהיתר הנ"ל רשום כי "היתר זה יפקע תוקפו בתום 3 שנים מיום נתינתו", היינו ב- 16.8.07  .

ג.          ב- 19.1.10 נערכה ביקורת בשטח ונמצא שהמחסן לא נהרס.

5.         מאחר והמחלוקת בין הצדדים היא משפטית, בהחלטתי מיום 24.8.07 נתבקשו הצדדים להודיע לבית המשפט באם הם מסכימים שהכרעת הדין תינתן בהסתמך על טיעונים בכתב וללא צורך בשמיעת ראיות בתיק, והטיעונים בכתב יתייחסו לשתי השאלות שלהלן :

א.         האם העובדה שהמחסן לא נהרס והמשיך לעמוד על תילו בפרק הזמן שחלף בין מועד פקיעת ההיתר ב- 16.8.07 ובין מועד הביקורת ב- 19.1.10 מקימה עבירה של "סטייה מהיתר" לפי סעיף 204 (ב) לחוק התכנון והבנייה התשכ"ה - 1965  ;

ב.         האם עומדת לנאשמים טענת התיישנות גם לגבי האמור בסעיף 1.1 לכתב האישום.

6.         באי כח הצדדים הודיעו את הסכמתם להצעה הנ"ל. כמו כן, בא כח הנאשמים בהודעה שהגיש לבית המשפט טען שברצונו לטעון גם טענה של "זוטי דברים" ביחס לכתב האישום.

7.         בסעיף 8 לטיעונים בכתב שהוגשו מטעם בא כח הנאשמים ב- 9.10.11 ציין בהדגשה כי ההיתר לא הוצג לבית המשפט. למען הסדר הטוב יובהר שההיתר כן הוגש במסגרת תשובה מטעם המאשימה מיום 16.6.11 לבקשות קודמות שהוגשו על ידי בא כח הנאשמים. ב- 18.6.11 הוריתי לבא כח הנאשמים למסור תגובה לתשובה, ובא כח הנאשמים אכן הגיש תגובה כזו ב- 27.6.11 ואשר בסעיף 3 (פסקה שנייה) לתגובתו ישנה התייחסות מפורשת להיתר שצורף.

האם בוצעה עבירה של "סטייה מהיתר" 

8.         הנאשמים טוענים שהעובדה שהמחסן לא נהרס במהלך פרק הזמן שההיתר היה בתוקף, והמשיך לעמוד על תילו גם לאחר מכן, איננה מקימה עבירה של "סטיה מהיתר" וזאת מאחר ואי ביצוע ההריסה כמוהו כאי ניצול תוספת הבניה שאושרה בהיתר, ואשר עם פקיעת תוקפו של ההיתר לא ניתן לבנות אך אין בכך כדי להקים עבירה של "סטיה מהיתר".

9.         בנוסח ההיתר שהוגש לתיק בית המשפט נאמרו הדברים הבאים :

"מותר : תוספת לבית מגורים קיים + פרגולה + הריסה. שטח עיקרי 119.5 מ"ר.

בתנאי שהעבודות האמורות תבוצענה בהתאם לתקנות התכנון והבניה (בקשה להיתר, תנאיו ואגרות) התש"ל - 1970, ובהתאם לנספחים החתומים והמאושרים, המצורפים להיתר זה, וימולאו תנאים לעיל :